צדיק ורע "בו", רשע וטוב "בו"- דת התיאבון החדשה

בנצי גיספאן

פרשת מצגר, הרב הראשי שנחקר לאחרונה בחשדות של שוחד ומרמה, כמו גם ההתנגדות ומסע ההכפשות בחוגים האולטרה אורתודוקסיים נגד רב דוד סתיו, הורידו את המסכה מפניה של  האורתודוקסיה הדתית במדינה על עסקניה והנהגתה, וחשפו את החולי והשבר בו היא נמצאת.

היום יותר מתמיד ניתן לומר שאפילו הרב סתיו  טועה, בפרפראזה לסיסמת הבחירות האמריקאית של ג'יימס קארוויל ניתן לומר שזו לא  רק הבירוקרטיה  זו הכלכלה טמבל' !, הממסד הדתי  מונהג באופן אבסורדי, מאז קום המדינה על ידי קבוצת עסקונה אולטרה אורתודוקסית לא ציונית, שמנהלת את חייה  בדיסוננס מובנה : מחד- חיי הדת שלה- מתנהלים באוטונומיית מהדרין  נפרדת הכוללת מערכות  בתי דין וכשרויות  עצמאיות. מה שלא ממש הפריע לה  מאידך- להשתלט על הממסד הדתי שהיא מנוכרת אליו אידיאולוגית רק  כדי להפכו לקרדום לחפור בו ולמשאב כלכלי עוצמתי כזה שזקוק בדחיפות לניעור ותיקון, חזרה בתשובה כבר אמרנו?

נדמה שההיסטוריה חוזרת,  ואל תתבלבלו מהמצנפות, הזקנים העבותים ו"מגדולי דור" מסוגפים. ערב חורבן בית שני יצאו  הנביאים כנגד – הכוהנים-הממסד הדתי המושחת של אז, שניצל  ותרגם את הכוח האקסקלוסיבי  שלו בניהול תעשיית פולחן העולות והזבחים, לעוצמה כלכלית ולשחיתות מוסרית, כאז גם כיום התערובת הסמיכה של דת ופוליטיקה העניקה לקבוצת "כוהנים"  מודרנית בעלת תפיסה דתית-תרבותית שונה משל הרוב את ניהול חיי הדת במדינה: הם מחתנים  אותנו ואם לא שפר מזלנו- קוברים אותנו. ובחלקת אלוהים הקטנה שלהם-"שלנו"- בתי הדין הרבנים דואגים שחלילה לא יסתנן דיין ציוני, כלומר "ליברל" במונחים שלהם , שחושב שיש ערך למדינה החורג ממימון תעשיית הדת. העוצמה השלטונית פוליטית, והכוח הכלכלי המחובר למפלצות תעשיית הכשרויות  המגוחכת , הפכה את הממסד הדתי לגוף מאובן  ואינטרסנטי המנהל תעשיית פולחן מודרנית  של "עולות וזבחים" ,-דת לתיאבון חבריה.

לא ייפלא שבמסגרת המאבק הכל כך יצרי על המשרות "הרוחניות" של הרבניים הראשיים לישראל, מושגי הצדיקות והרשעות עברו רביזיה ושיבוש מכוון. - "הצדיקות" המעודכנת מנותקת מהפן המוסרי, ובטח שלא באה לביטוי  בענווה, בדרך ארץ, בנועם הליכות. צדיקות היא חברות במועדון האינטרסים  של כוהני ומשרתי הדת האולטרה אורתודוקסי, זה של "שמור לי ואשמור לך", זה שהקפיא את ההלכה העמיס עליה תילי תילים של  הלכות חומרות וסייגים תוך נטרול סוד כוחה, :- חיישני  ההליכה התנועה וההתאמה שכה אפיינו אותה.

רשע יכול להיות איש טוב., איך אמר הצדיק ר' אריה דרעי בפרשנותו לדברי הרב עובדיה שכינה את המועמד  הדתי ציוני לרב ראשי הרב דוד סתיו "רשע". ? "הרב לא אמר שהרב סתיו "רע". משמע-הוא  המסכן -רק רשע.   הבנתם? אין זהות בן טוב לצדיק, ובין רע ל"רשע החדש" שלנו, הרב סתיו יכול להיות איש טוב עמוס במידות טובות, הוא יכול להיות שקול  במידות ומעשים טובים אפילו לרב אריה לוין זצ"ל "האיש צדיק היה" של פעם. כשצדיק היה טוב, ורשע היה רע . אבל מאז השתכללנו, ביהדות המסולפת החדשה הזו , מידות טובות ומעשים טובים לא רלבנטיים כשמדובר במינויים לתעשיית הפולחן הדתית לתיאבון  חסידיה , זו שיש לה מדינה בתוך מדינה מכלכלת ומזינה שגם עוטפת אותה בהקלות: בפטורים מגיוס, באוטונומיה חינוכית, ובתעשיית דת של משרות וגו'בים המאיישת גם מערכת בתי דין  חמורה וזועפת אדישה לדמעותיהן  של גרים וגרות, ומסורבות גט הנדונות לחיי עגינות.

והוא המסכן הרב סתיו  אורתודוקס מוצהר לא פחות מרבינו עובדיה, מעריצו של זה האחרון אפילו, הוא שלא רצה לתקן חלילה את עולם ההלכה שנזקק באמת למתיחת פנים, אלא רק להכניס, קצת יראת אלוהים אמיתית לממסד הרבני הזה,  להסיר את השיקוצים והבירוקרטיה הרעה, להפוך את הרבנות לפחות למאירת פנים. הוא שהעז לאיים על האינטרסים של עסקני דת התיאבון  -הוא ה"רשע". זה מה שקרה ליהדות החרדית מאז שעסקניה השתלטו עליה. לא "גדולי הדור" הקשישים מנהלים אותה אלא אלה שמקיפים אותם, שולטים על תמונת עולמם, וכך למעשה-מעצבים  את החלטתם בהתאם לאינטרסים שלהם. שהרי אין ל"גדול" אלא "מה שעיניו רואות". ותמונת העולם של גדול הדור התורן מסוננת  ומעוותת לפי רצון  העסקנים המקיפים אותו, הם מחליטים לאיזו אינפורמציה ייחשף, עם מי ייפגש ומה יגיע לאוזניו.

בעצם כולנו אשמים, כי עשרות שנים השלמנו עם תמונת הדת הזו בחיי המדינה, נדמה שהגיעה העת לקחת אחריות לצאת מהאדישות ולהחזיר את היהדות מהם - לידינו, להחזיר לה את התכנים של חסד ומשפט, להוציא אותה ממחשכי הגלות לעידן של עצמאות לאומית ומדינית כדי ליצור זהות יהודית משותפת לכולנו דתיים חילוניים  ומסורתיים. בימים אלה הקמנו את תנועת "מתחברים –יהדות ישראלית", תנועה של -דתיים חילוניים מסורתיים כדי להכריז - עד כאן !! אנחנו רוצים להחזיר את היהדות אלינו לשנות, להשפיע , ולחולל רפורמה אמיתית בחיי כולנו.

 < חזור לדף מאמרים