יוצאים ממלכוד 22 של הרוב הציוני

בנצי גיספאן

הרכב הממשלה החדשה שכפו לפיד ובנט על מפלגת השלטון הוא סנונית ראשונה במהפכה החשובה ביותר מאז קום המדינה, חודשים ספורים לפני הבחירות הועבר מסמך זה למייל האישי של יאיר לפיד ונפתלי בנט, ובו קריאה  לרוב הציוני ליצור תלכיד פוליטי  שיוציא את ישראל מהמלכוד הפוליטי שאיים על המפעל הציוני, אבל צעד זה לא יהיה יחזיק מעמד אם הוא לא יקרין גם למרחב הציבורי. עכשיו הגיעה העת להשלים את המשימה - מצטרפים ל"מתחברים" ויוצרים  גם במרחב הציבורי גוש ציוני מרכזי שיתלכד סביב זהות יהודית אלטרנטיבית ומתחדשת כדי  להוציא את היהדות מהפרשנות המעוותת של קבוצות אולטרה אורתודוקסיות לא ציוניות, ולהתחבר ליהדות המקורית המותאמת לעידן של עצמאות מדינית כי כולנו יהודים.

הרוב הציוני חייב להתעורר לקחת את היהדות  לידיים. להציל את ישראל. אם לא נשבור דפוסי ההצבעה הסוציו-אקונומית-שבטית המפצלת את הרוב הציוני לשני גושים פוליטיים כמעט שווים, המתמודדים על תפיסת שלטון  באמצעות לשון מאזניים חרדית-לא ציונית המנטרלת את כוח הרוב וחוסמת כל רפורמה, וניצור גוש ציוני מרכזי חוצה גושים ובלתי תלוי, שיתלכד סביב זהות יהודית אלטרנטיבית ומתחדשת, נאבד את מדינת ישראל. "יש-עתיד" של יאיר לפיד, מפץ האיחוד בין ישראל ביתנו לליכוד, והרוח החדשה שמביא נפתלי בנט לבית היהודי, ושלי יחימוביץ לעבודה,יוצרים הזדמנות שאסור לפספס.

מדינת ישראל  קמה והתבססה בלהט עשייה ואמונה ציונית יוקדת אותה הוביל במסירות אין קץ דור מייסדים חלוצי נפלא. אבל עשייה ברוכה זו לא  לוותה בניסיון ליצור זהות יהודית מתחדשת המותאמת למציאות של עצמאות מדינית, אלא הושתתה על בניית זהות חדשה, מנותקת  מתכני הזהות היהודית-גלותית: זהות ישראלית  אוטונומית ופרקטית, שהתמקדה באתגר הגדול של הקמת מדינה יש מאין. אך משקמה המדינה התבססה והייתה לעובדה, הפכה הזהות הצעירה בהדרגה ללא רלבנטית. מנגד, תכני הזהות והמורשת היהודית המסורתית העל-זמנית, הופקרו לפרשנות מעוותת פוסט-יהודית של קבוצות אולטרא-אורתודוקסיות דתיות חרדיות ולא ציוניות שהמשיכו ולמעשה אף החריפו והקצינו את נוסחת  הזהות הגלותית. כך הוחזרו בדלת האחורית מאפייני הזהות של חברת הגלות היהודית לישראל, ומתוך בטחון מופרז ועיוורון בכל הנוגע לאופייה העתידי של המדינה, שוחררו  מגזרים שלמים מכור היתוך מעצב ואלמנטארי – החינוך הציבורי- ממלכתי.  במקום לטפח זהות יהודית - ישראלית משותפת, טיפח הממסד מסגרות  חינוך מגזרי עצמאיות ובדלניות שהפכו בית גידול להתפתחות חברה שערכיה ואורחות חייה הם אנטי-תזה לתשתית האידיאולוגית-ערכית עליה קמה מדינת ישראל. חברה שבתהליך מדורג ומתמשך צוברת דומיננטיות ומאיימת לגבש בעתיד הקרוב רוב אנטי ציוני לא יצרני פסיבי ונתמך שיאיים על המפעל הציוני.

מן הצד האחר, תופעה זו עוררה תגובה לא פחות מסוכנת שצמחה משולי קבוצות אליטה מסוימות בציבור החילוני, ובאה לביטוי באימוץ  מדורג  של השקפות פוסט - מודרניות התומכות בהעצמת האזרח והפרט מול מוסדות הכלל, תוך דחיית כל סוג של פרטיקולאריות והתנכרות למסורת ולמורשת הלאומית, השקפות שהעניקו רוח גבית להתפתחות המודל הפוסט - ציוני של "מדינת כל אזרחיה".

גם הפוליטיקה הישראלית המתאפיינת יותר ויותר בפוסט- אידיאולוגיה  ובדפוס הצבעה  סוציו- אקונומי-שבטי, האיצה התפתחות זו. מפלגות הרוב הציוני בישראל נחלקות זה כמה עשורים לשני גושים מלאכותיים קפואים כמעט שווים. ביטוי  לדפוסי הצבעה המשקפים חלוקה על בסיס שונות סוציו- אקונומית-שבטית  הנשענת על סטריאוטיפים ודעות קדומות. תופעה שחוסמת כל אפשרות  ליצירת שובר שוויון  ומעבר קולות אפקטיבי מגוש לגוש. וכך, בכל גוש פוליטי מספר המנדטים  יציב  ונתון לשינויים בחלוקה הפנימית רק בתוך פאזל המפלגות השונות המרכיבות אותו כבמשחק סכום אפס  קבוע. פלטפורמה מוזרה זו המנציחה את  חלוקת כוח הרוב הציוני  לשני  גושי מפלגות המתמודדות על תפיסת שלטון בלי יכולת של גוש זה או אחר ליצור שובר שוויון, נטרלה בעצם את אפקטיביות  כוח הרוב והשפעתו ,והפכה את המערכת הפוליטית כולה לשבוית לשון מאזניים חרדית -לא ציונית. זו שכבר מספר עשורים מושחת את הגוש התורן לשלטון תוך שהיא קוצרת הישגים לעצמה, מזנבת בערכי הציונות הקלאסית, ויוצרת מדינה מגזר בדלנית הולכת ומתעצמת  בתוך מדינה ציונית הולכת ונחלשת. 

וכך במערכת דו גושית, ובעידן פוסט אידיאולוגי, המפלגות הפכו למפלגות מדף. חלקן צצות ונעלמות, חלקן שורדות ועוטפות עצמן באג'נדות וסיסמאות  שונות המתחלפות  חדשות לבקרים בשמשן  למעשה כסות לתפיסת שלטון והישרדות פוליטית. למרות הניסיונות לבדל את עצמן זו מזו, למעשה אין הבדל משמעותי בתחום המדיני -בטחוני  ואולי אף הכלכלי בן המפלגות שמרכזות את מרבית המנדטים של הרוב הציוני ,למעט השאלה מי יהיה הגוש ו\או שבט המפלגות התורן שיחבור למפלגות החרדיות- הלא ציוניות כדי לתפוס את השלטון.

כולן היו שותפות להזנחת והפקרת תכני הזהות היהודית לקבוצת מיעוט אורתודוקסית-חרדית שעיצבה והשליטה תכנים של יהדות מעוותת פסיבית וגלותית, כזו  הקופאת על שמריה וכפועל יוצא  הופכת למוקצנת ובעלת תופעות לוואי קשות. [- ע"ע- הדרת נשים, תופעות הגזענות במוסדות החינוך, אלימות, היחס לאחר, לגר, ואפ' לחוזר בתשובה שלא זוכה לבא בקהל ה'  וכד.]  קבוצת מיעוט שהכוח הממסדי שצברה השחית את דרכה והציג תמונה של יהדות ממוסחרת מעין ספק צריכה אמוני-המוני ואנוכי של אמונות ודעות, לצד תעשיית כשרויות אינטרסנטית כלכלית ענפה ומשגשגת. יהדות ספוגה בתרבות  ניסים וקמעות ובחצרות  רבני טייקון עמוסי  עדות מאמינים חוצי מגזרים- חילונים, דתיים מסורתיים. יהדות המונהגת בפלטפורמת מנהיגות יחידים  טוטליטרית קשוחה ואנכרוניסטית זו שכל תפקידה לשמר את הקיבעון הגלותי באינפלציה של חומרות. ניגוד משווע ליהדות  הדמוקרטית טרם גלות, זו שהונהגה על ידי מועצת סנהדרין  בת 70 איש  שהלכותיה נקבעו ברוב דעות, בויכוחים סוערים  והחלטותיה היו דמוקרטיות  מאוזנות  ומותאמות לתמורות הזמן.

כולן היו שותפות לטיפוחה ותקצובה של חברת לומדים תורנית לא יצרנית הולכת ומסתעפת, המתוקצבת על ידי המדינה עד שכיום בכיתות א' למעלה מ- 50% מהתלמידים הם חרדים וערבים הלומדים במסגרות חינוך לא ציוניות המאיימת לשנות  את אופייה וקיומה של המדינה בטווח של דור אחד.

"יש-עתיד" של יאיר לפיד  מפץ האיחוד בין ישראל ביתנו לליכוד, רוח היציאה ממדורת השבט שמביא נפתלי בנט לבית היהודי , והדגל החברתי שמניפה שלי יחימוביץ בעבודה,יוצרים הזדמנות שאסור לפספס לשבירת דפוסי ההצבעה השבטית וליצירת גוש מרכזי חוצה גושים ובלתי תלוי . יאיר לפיד הקים תנועה שתייגה עצמה כמפלגת מרכז ציונית מגוונת שלא הולכת לשחק במשחק הבין גושי אלא להתמקם במרכז ולהשתתף בקואליציה החדשה. הרכב הרשימה המעניין שלפיד מקים יוצר מעין מיקרו- קוסמוס המצייר תלכיד אידיאלי  של גיבוש הרוב הציוני, דתיים חילוניים ומסורתיים. על חלק מהם ניתן לומר שתחום התמחותם הוא זהות יהודית-ישראלית. אנשים דוגמת הרב שי פירון, ד"ר עליזה לביא , לצד יעל גרמן, עו"ד קארין אלהרר ואחרים מתחומי העשייה החברתית. כל אלה יוצרים פסיפס אנושי מיוחד שיכול להציע ולהוביל  את גיבוש הרוב הציוני סביב זהות יהודית מחודשת. אם תשכיל "יש עתיד" לאחר הבחירות לא לברוח שמאלה, ולחבור לקואליציה של רוב ציוני אמיתי ובלתי תלוי. אם תשכיל להיות לא רק מפלגה פוליטית אלא מפלגה שמניעה תהליכים תנועתיים למטה בגישור ובעשייה  חברתית- קהילתית. אם תהווה עם שותפיה מעין לשון מאזניים חדשה: תדביק היהדות החדש [ כן, במפלגה של לפיד..] של הרוב הציוני שכה ציפינו לו.

מנגד, האיחוד בין ישראל ביתנו לליכוד מאפשר לאזן את היחסים הקורלטיביים המוזרים שנוצרו בין  תנועת הליכוד לחרדים. יחסים עמוקים יותר מכפי שנראה, המשתקפים גם בפרופיל האנושי של חברי התנועה. האיחוד עם ישראל ביתנו אם תהיה זו נאמנה למצעה בנוגע ליחסי דת-מדינה, חוק נטל השוויון, ושינוי שיטת הממשל, והעובדה שהפרופיל האנושי של מצביעיה והרשימה שהיא מציגה מאזנים את ההשפעות הזרות בליכוד, יכולים להוביל להתרת הקשר הסימביוטי בן הליכוד לשותפיו ה"טבעיים", כמו גם להתמתנות "ישראל ביתנו" שכבר לא תצטרך לבדל עצמה מהליכוד, ולהקמת גוש ציוני אמיתי ואפקטיבי שיחולל שינוי.

זהו הרקע למאמר זה ניצוץ ראשון בהתארגנות חדשה שיוצא בקריאה להקמת תנועה חדשה של  אזרחים חילונים, מסורתיים ודתיים, שיתנו גיבוי לתהליך מלמטה ויעזרו למערכת הפוליטית לנצל הזדמנות היסטורית לשינוי. קול קורא שמציע לכולנו במקום למחות, להתעורר ולקחת אחריות לגורלנו כדי לחולל מהפיכה ושינוי מלמטה, שינוי שיבוא רק אם נשאף לתקן קודם את עצמנו, נשבור את הקיבעון של חלוקת הגושים הפוליטית ונגבש גם ציבורית רוב ציוני בלתי תלוי שיתלכד סביב זהות יהודית ישראלית. רוב שיאתגר את עצמו וללא רגשי נחיתות ייקח את היהדות משם, כדי להחזיר  אותה אליו-אלינו. רק גיבוש רוב ציוני מוצק סביב תלכיד שכזה, יציל את מדינת ישראל מאיבוד זהותה הישראלית- ציונית לדעת. רק תלכיד כזה  יאפשר לבצע את הרפורמות הדרושות ובהן: החזרת הרלבנטיות של היהדות המתחדשת באמצעות מהפכה בשדה החינוך, ביטול תקצוב החינוך המגזרי והפרטי וקשת הקצבאות המעודדות בטלה. חיזוק  החינוך הציבורי- שיש לראות בו מעין  כור ההיתוך משותף לכולנו תוך תגבור לימודי היהדות. מימוש השוויון בנטל השרות. ופתיחת דלת הגישור הנעולה בפני זרמים האחרים ביהדות ובעולם היהודי התנועה הקונסרבטיבית והרפורמית, כדי ליצור יחד תשתית משותפת להתמודדות עם בעיית ההתבוללות הגיור, ואתגרים נוספים  שיש להם השלכה לעתיד העם היהודי.

 < חזור לדף מאמרים