הרקע להקמת התנועה

רקע להקמת התנועה

לא, זו לא עוד מפלגה, זהו ניסיון ראשון בתולדות המדינה  לתקן מחדל היסטורי,ולגבש את הרוב הציוני החילוני, המסורתי והדתי, סביב כור ההיתוך היהודי ...  לפני שיהיה מאוחר מידי.

הזהות היהודית היא בעיית היסוד במדינת ישראל. החלשתה , מערערת את הבסיס עליו נבנתה מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ומחלישה את החוסן הלאומי שהוא סוד הישרדותנו כאן.               

אנו מאמינים כי הסכנה האמיתית לקיומה של מדינת ישראל, היא זו הפנימית ונובעת מהזנחת טיפוח הזהות היהודית של הרוב הציוני חילוני מסורתי ,  תוך הפקרתה לפרשנות מעוותת של קבוצות קיצוניות חרדיות-דתיות ולא ציוניות אותן ראתה החברה הכללית משום מה כנשאי  היהדות האותנטית,  

המחדל ההיסטורי בו הרוב החילוני נתן לעצמו פטור מהיהדות ובמקום לגבש כור היתוך  יהודי משותף , עודד וטיפח  הסתגרויות ומערכות חינוך נפרדות הנשלטות בידי מפלגות מגזריות, הדואגות להחלה סלקטיבית של חוקי המדינה על ציבוריהן, הוביל לשסע חברתי ולהשתלטות מגמות של הקצנה דתית ותפיסה יהודית מתגוננת קפואה וחשוכה שציירה יהדות כחברת לומדים נתמכת המתעסקת בפרוצדורה דתית אנכרוניסטית במקום בתכלית היהודית המקורית שתכניה באו לביטוי בלקיחת אחריות , בעבודה ויצירה ושאיפה להקמת חברת מופת של צדק חברתי  .

תהליך זה עורר תגובת נגד חילונית שבאה לביטוי בהתפשטות השקפה רב -תרבותית ליברלית קיצונית, שדוחה כל סוג של פרטיקולאריות מסורת ומורשת לאומית , וכך התעצם  לו  מאידך המודל הפוסט -ציוני המאיים  של "מדינת כל אזרחיה".

 ההשקפות הפוליטיות בישראל מזמן הפכו לשבטיות אוטומטיות בלי להתייחס לגופו עניין. כאשר את הדעה מכתיבה התדמית והמחנה אליו אני כביכול "שייך"..., וכך, למרות שבאופן מעשי אין הבדלים של ממש   בן שמאל וימין  בענייני מדיניות ובטחון,  ההשקפות כמו הדעות ממשיכות להיות מעוצבות על בסיס דימוי המחנות. כך למשל- מחד, מחנה השמאל ממשיך  לדבוק בטרמינולוגיה של ויתורים והסדר מדיני למרות שהולך ומתברר כי מוקד הסכסוך נעוץ בעובדה שהצד השני לא השלים עם עצם קיומנו כאן. אבל טרמינולוגיה זו הפכה לחלק מהגדרת הזהות והדימוי של המחנה שמבדילה אותו מהאחר. מאידך, מחנה הימין שחלק מתחזיותיו הביטחוניות התגשמו מוביל את תופעת  ההקצנה הדתית   שמאיימת לכבוש את ישראל  כאשר כיום קרוב למחצית מתלמידי הכיתות הנמוכות לומדים במסגרות חינוך עצמאיות  דוגמת החרדי והערבי  המאיימות לגבש תוך מספר שנים רוב לא ציוני ולא יצרני על המאיים על ישראל מהצד האחר .

תנועת "מתחברים" באה לשבור את החלוקה הזו ולגבש את הרוב הציוני סביב זהות יהודית משותפת . לא מהזווית ההלכתית דתית המצויה במשבר וחילוקי דעות, אלא מהמורשת והתרבות היהודית. המשמעות הפרקטית היא להחזיר את היהדות והציונית לידינו  כדי שיהיו מסונכרנים לאופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. מהלך ציבורי שישלים את המהפך הפוליטי בהרכב הממשלה והקואליציה החדשה, כדי  לשבור את חלוקת ההצבעה השבטית ולגבש את הרוב הציוני סביב תשתית  רעיונית של זהות יהודית משותפת.    

תשתית שתאפשר להתחבר ומבלי להיות תלויים בלשון מאזניים מגזרית -לחולל מהפיכה ורפורמה אמיתית  ביו היתר בתחום החינוך תוך צמצום מערכות החינוך הפרטיות שיצרו כאן שני עמים, חיוב לימודי יסוד  וליבה מחד, והרחבת לימודי יהדות ומורשת במערכת הממלכתית מאידך.