היכן אתם אחיי? … אנחנו כאן!

המאמר הנרגש ״היכן אתם אחיי? נראה כיישום המלצת ״נאום ארבעת הטיפים״ שנשא יורם יובל הפרופ׳ חוקר המוח, בהפגנת התמיכה במחאת בלפור. טיפ-טופי פסיכולוגיית האהבה, הופנו עתה במאמר דעה בעתון מקור ראשון גם לסרוגים שנקראים להצטרף למחאה.

תשובה לפרופ' יורם יובל

"אחיות ואחים יקרים שלי", כך פנית לאחיך הסרוגים. אבל הפניה החמה והאהובה התחברה לי לפתע, לפנייה לא פחות נרגשת שלך אל "אחיות ואחים שלי" אהובים אחרים: פעילי מחאת בלפור. מניח שבכללם אחים שהשוו את ביבי להיטלר. "לא כך מנצחים את ביבי", אמרת להם בהפגנה הווירטואלית "מחזקים את מחאת בלפור״ של עמותת דרכנו .

משך דקות ארוכות בהן נשאת את נאום "ארבעת הטיפים", ביקשת ללמד את פעילי המחאה, איך לנצח את ביבי "ולהראות לו את הדלת החוצה". ביבי מצליח לשרוד אמרת, כי יש לו את תמיכת הבייס –"הביביסטים". סיפרת, כי לפי סקר כלכליסט, הביביסטים הם רק 27% מהאוכלוסייה.

״אלה 30 המנדטים שיש לנתניהו בכנסת ובעזרתם הוא עדיין שולט בנו".

עזוב שלא ממש דייקת, שהרי לנתניהו הצביעו 59 מנדטים שהכריזו מראש שהם הולכים רק עם נתניהו. נעזוב את זה. נתרכז בעובדה שהענקת לאחיות ואחים, טיפים פסיכולוגיים המתייחסים לאינטראקציה עם – 30 המנדטים שיש לנתניהו ו"בעזרתם הוא שולט בנו". טיפים שיעזרו להעביר את הבייס שלו, "לצד שלנו".

לטיפים המוצעים הקדמת אבחון לקהל היעד:

"האנשים האלה הם לא האויב. אלה נשים ואנשים חכמים טובים והגונים, שלמרות כל הכישלונות והפשעים והשקרים של נתניהו עדיין נאמנים לו ותומכים בו." "אלה אחים שלנו עם ישראל, בשר מבשרנו״. אמרת.

אבל המחמאות לביביסטים עלולות להישמע, כמס שפתיים חיצוני לא ממש אמיתי.

תשאל למה? מאוד פשוט:

כשמציגים ציבור ״שלמרות כל הכישלונות והפשעים והשקרים של נתניהו עדיין נאמנים לו״, הם אולי "אחים שלנו בשר מבשרנו״, אבל למעשה יוצא שהם האחים המטומטמים והלא ממש חכמים שלנו. ציבור שעולם הערכים שלו מצומצם לנאמנות עיוורת הוא ציבור חולה.

ואכן, הצעת לשנות כיוון ולהרעיף אהבה ואמפטיה. מה שעורר אצלי קונוטציה לשיטת טיפול או אולי אילוף. סוג של טיפול המרה מתחום הנפש, כמו שמלטפים כלב נאמן כדי לכוונו לרצון בעליו החדש.

״אז איך משכנעים אותם?" אמרת. "איך מעבירים את הבייס שלו לצד שלנו"?

״אז קבלו 4 טיפים פסיכולוגיים שלדעתי אולי יעזרו לנו בדרך לניצחון״:

וכאן מנית ארבעה טיפים שלהבנתי, אולי שלא במתכוון, מתייחסים לקהל היעד הביביסטי כעדר שניתן להעביר מצד לצד במניפולציות פסיכולוגיות רגשיות.

4 טיפים שיתכן והיו גם, הטריילר למאמר האחיות והאחים בעתון "מקור ראשון", בו נראה שניסת להפעיל את טיפי האמפטיה גם על הציבור הסרוג.

………………….

הטיפ הראשון: "אל תדברו גבוהה, גבוהה, לא להיסחף ולא להתנשא". "כשאומרים למצביעי הליכוד", אמרת, "שנתניהו אדם כושל ושקרן, מושחת…אנחנו בעצם אומרים להם, האיש פושע… ואתם חבורת מטומטמים שעדיין מאמינים בו".

רגע, רגע, לא אתה זה שאמר לפני מספר שניות על הביביסטים – "שלמרות הכישלונות והפשעים והשקרים של נתניהו הם עדיין נאמנים לו"? ובכל זאת התעקשת בד בבד להכריז שהם חכמים טובים, הגונים. משמע, וודאי לא מטומטמים. הכרזה שלא מסתדרת עתה עם הלוגיקה של הטיפ הראשון. אז יצאתי קצת מבולבל. מבולבל, אבל מתפעל מהמאמץ המורכב להחמיא לביביסטים, אולי כדי להפריד את נתניהו מהבייס ולהראות לו אל הדלת.

״שינוי של אמונות ודעות ואהבות״, אמרת, ״ואני מדבר עכשיו בתור איש בריאות הנפש…, הוא תהליך קשה ומורכב וכואב. אי אפשר לאכוף אותו מבחוץ הוא חייב לבוא מבפנים."

"אז איך עוזרים לו לקרות?״

………………

וכאן הגעת לטיפ השני:

כדי לגאול את הביביסטים מהנאמנות החולנית הזו, כפסיכואנליטיקאי מיומן, הצעת לפעילי המחאה לא להתווכח עם תומכי נתניהו, אלא "לזרוע זרעים של ספק". "תביטו להם בעיניים", "תראו שבאמת הקשבתם". ״אל תשנאו אותם" !!! ״תבינו אותם ותקבלו אותם והם כבר יעשו את העבודה עם עצמם”,הוספת.

……………….

וזה הביא אותך לטיפ השלישי והרביעי:

היחס לנתניהו – "אל תפלו למלכודת השנאה של נתניהו״ אמרת. ״לא מנצחים שנאה בשנאה״. ״אל תשנאו אותו כמו שהוא שונא אותנו״.

אלא שמי שנכח במחאת בלפור, יודע שהטיפ הזה לא ישים. הבלפורים לא פחות מהביביסטים פועלים מהרגש, שלא לומר מהבטן. חוויית ריגוש קרנבל השנאה והתיעוב מהאיש, מוצדק כן או לא, היא המנוע הראשי של המחאה.

לכן לא פלא שגם לך עצמך קפץ רגש הסלידה והתיעוב, ובניגוד לטיפ המוצע, אולי מבלי משים, נאום ארבעת הטיפים שלך, היה כל כולו נאום סלידה מביבי: ״אל תשנאו את ביבי" אמרת, ומיד הצגת מצגת אי-שנאה שכולה נשמעת שנאה:

״נתניהו לא רשע כמו היטלר". (משמע – רשע, אבל מקבל ממך הנחה קטנה – לא כמו היטלר!)

״והוא לא אכזר כמו אייכמן״, ( משמע – אכזר, אבל לא כמו אייכמן.)

״נתניהו״ הוספת, ״לא שקרן כמו גבלס״. (משמע- שקרן, אבל מקבל עוד הנחת סלבס, לא כמו גבלס)

ולסיום קבעת: ״והוא לא בוגד כמו קוויזלינג.." והוספת עוד הנחת ״לא כמו״.

וזו הדוגמא שלך לשיח של אי-שנאה. ואת כל הנ"ל לאחר סידרת מחמאות לכישוריו של ביבי, לאיש הטוב שהיה פעם, והפך לדבריך "לריחיים על צווארה של מדינת ישראל", סיכמת במסקנה שנשמעת לפתע כמו בדיחה:

״אז אל תשנאו אותו אחים שלי״. תבינו אותו. תלוו אותו אל הדלת, ותנו לו ללכת מכאן לשלום!״

……………….

והנה הטיפ הרביעי ההזוי מכל:

הצעת לכל ארגוני המחאה והאופוזיציה, כדי להכניע את נתניהו להשאיר לו דרך נסיגה:

"להכריז כבר היום שכאשר נתניהו יתפטר ויבקש סליחה, אנחנו נסלח לו". "נתמוך בחוק שיאפשר לו לנסוע לארה"ב ולהישאר שם עם החברים המיליארדרים שלו באושר ובעושר".

"נתניהו בדרך להתרסקות" קבעת. "ודווקא זה הזמן לאהבה לסליחה ולחסד!"

ואיך עושים אהבה וחסד לשיטתך בחברה הישראלית המפולגת?

מסיימים בקריאת ה״אהבה״ בה חתמת את נאומך:

״אז בואו נמשיך במחאה, ובואו נמשיך במאבק, בכל הכוח, בכל מקום! ובכל דרך! כי סופו של נתניהו קרוב מאוד. בואו נלחם עד שנתניהו יקרוס. ויברח! ואז ניתן לו לברוח בשלום ובכבוד!".

כך, במילות "אהבה״ אלו, סיימת את נאום האבסורד שלך. "לך נתניהו" אבוי, השתכלל לכמעט גירוש והגליה. מסתבר שגם לאיש נפש חכם וחוקר מוח מוכשר, קשה להתאפק ולעטות מסכת אהבה על לב מלא סלידה.

………………………….

ועכשיו אתה פונה לציבור הדתי-לאומי בטור נרגש, שאמור אולי ליישם את ארבעת הטיפים, גם על הסרוגים, ומרעיף עליהם אהבת אחים ואחיות.:

"היכן אתם אחיי?", "אתם חסרים לי. לאן נעלמתם? "מדוע אינכם עומדים בכיכרות וצועדים אתנו?"

אבל החנופה בולטת. היא זועקת ממה שעלול להישמע כמניפולציה רגשית שאתה מנסה להפעיל עליהם, כשאתה נסחף לפתע, לגלות בתוכך רגש רומנטי חבוי למפעל ההתנחלות ! לא פחות !.

וכך, אתה כותב לאחים היקרים: ״אודה ולא אבוש: חשבתי עליכם כאשר הקמתי את האוהל הזה". (אוהל המחאה נגד ביבי שהקמת בגן העצמאות). ״שאבתי את ההשראה למעשיו מתנועת ההתיישבות ביו״ש״.

באמת ? תנועת ההתיישבות היא תנועה השראה לאוהלי מחאה בגנים ציבורים? נו, מה לא עושים כדי להראות לביבי את הדלת. אבל נניח לזה, אומרים שהסרוגים למדנים, ספק אם יתפעמו מהמחווה הרגשית החמודה הזו.

מניח שאילו הייתה בך כמיהה רגשית מיוחדת לאחיות ולאחים בהתיישבות ביו״ש, לא ממש היית יכול לעמוד מנגד מול האופן בו בוצע גירוש האחיות והאחים היקרים שלך מגוש קטיף.

המתיישבים המגורשים לא שאלו אותך אז – היכן אתה אחי? האמן לי שהיית חסר להם. אבל אז נעלמת. לא עמדת אתם בכיכרות כשהמנהיג הנבחר והמאותרג מחשדות לכאורה, החליט לבטל משאל ולנהוג כמעט בדיקטטורה נבזית לביצוע הגירוש.

כן, את המניפולציה הרגשית הפעילו עליהם כבר אז. קראו לזה: פינוי ״ברגישות ובנחישות״ והם המסכנים, נפלו למלכודת הרגישות, ומצאו עצמם מוקפים בנחישות אכזרית נטו.

מפגיני ההתנתקות של אז, נכשלו, אולי כי לא היו ״בלפורים״.

אולי כי עבורם ״אחים ואחיות״ היה ביטוי לרגש אמיתי עליו כמוך, הם חונכו וגדלו. אולי לכן, בניגוד למפגיני בלפור, הם התחבקו עם החיילים והשוטרים שליחי הגירוש. בכו בכי תמרורים, כשהדחפורים לעיניהם הרסו את בתיהם ומפעל חייהם.

המנהיגים שלהם אח יקר, קראו לשמור על החוק, לא להיגרר לאנרכיה. הם שרטטו להם קווים אדומים שאין לחצות. הממלכתיות הזו נוצלה לרעה.

שלא כמו הבלפורים, הם לא זכו להגנת רשויות האכיפה והמשפט. להפך, אוטובוסים נחסמו, מפגינים נעצרו. זרועות האכיפה והמשפט הפרו את כל זכויות האזרח הבסיסיות שלהם. בלי קורונה, נשללה מהם הזכות הבסיסית למחות ולהפגין. והם כמעט שתפו פעולה מרוב אהבה.

אז אל תספר להם ולנו על אהבה. אנחנו אוהבים, אבל גם קצת חושבים.

תרשה לי לחשוד שמאמר הפניה ״היכן אתם אחיי? מעל דפי עיתון ״מקור ראשון״, הוא יישום המלצת ״נאום ארבעת הטיפים״ שנשאת בכנס התמיכה במחאת בלפור. אותה הצעה לעטוף ציבור בחיבוק ואהבה, גם אם אמיתית היא, כדי להראות לביבי את הדלת.

ביבי הוא אכן לא טלית שכולה תכלת, ויתכן שהוא הרע במיעוטו שמצביע על שבר ערכי עמוק יותר בחברה הישראלית.

אבל את הרומנטיקה המתנחלית להתיישבות ביו"ש, שצצה לפתע בנפשך באוהל תמים בגן העצמאות, נו, קשה לי לקנות, או אולי להבין.

……………………………………………………………..

ועכשיו לעיקר !!! למסקנה מכל הנ"ל :

אח יקר, קריאה לאהבה שמפיקה בעיקר תיעוב, משיגה מטרה הפוכה. המשבר בחברה הישראלית הוא לא אישי. זה לא נתניהו, זה משהו עמוק יותר שקשור בפתרון שאלות יסוד בסיסיות הנוגעות לאני מאמין שלנו כאן. לא איש צריך להציע . אלא דרך !

נתניהו מוכשר, כריזמטי, כובש, וגם נרקיסיסט לא קטן. אבל הנאמנות אליו, היא למרות הנ"ל ולא בגלל. גם אם תחבק ותהלל את הבייס שלו כל היום, הבייס שלו עדיין ילך אחריו.

למה ?, כי ההצבעה לנתניהו היא מעבר לאיש. זו הצבעה למנהיג שנתפס כמי שיכול להביא ניצחון לגוש הפוליטי היחיד שמזוהה עם הלאומיות היהודית-ציונית של המדינה. אין למצביעים האלה לאן לברוח. כי לגוש המרכז שמאל אין דרך אלטרנטיבית להציע מלבד תיעוב ביבי והצגת משיח תורן חדש.

אז תרשה לי אח יקר, לפנות עכשיו לא אליך, אלא לחלק מהאחים ואחיות, אליהם פנית גם אתה בהפגנת התמיכה במחאת בלפור:

אחיות ואחים יקרים,

מפלגת השלטון עמוסה בקלקול וריקבון. אבל היא היחידה שנותרה בה מעט ציונות, בתיבול יהודי מעוות. ואתם מפגיני המחאה "מלח הארץ", הדור השני והשלישי של בוני הארץ שהקימו את המדינה, במקום לתקן ולהציע דרך להמשך המפעל הציוני של דור האבות, ברחתם!, הזהות הלאומית והיהודית, הפכה בעינכם בצדק לעניין פגום, כי אפשרתם לאחרים להכתים אותה.

ברחתם, והטרגדיה היא שהייתה זו בריחה ערכית. לא שמאלה למחוזות השמאל הציוני אידאולוגי של מפא"י ההיסטורית. רבים מכם "ברחו" לשיח פוסט ציוני, ובחרו להתרכז אך ורק בערכים חשובים אמנם: בזכיות פרט וזהויות מגדר, בדמוקרטיה, (עד שזה מגיע לביבי), וכן, כמובן ב"רק לא ביבי".

נתניהו הליכוד וגוש הימין-דתיים, אולטרה-אורתודוקסים ואחרים, תפסו את המשבצת שהייתה פעם שלכם. נכון, לא זו הציונות, ובטח לא היהדות שחלמנו עליה. אבל גם העיוות הזה טוב מלא כלום.

כך השמאל האידאולוגי ציוני שבנה את המדינה נעלם. מפלגת העבודה התאדתה. ומה שנשאר לכם במרכול הוא רק לא ביבי. עם זה אי אפשר לנצח גם אם תפזרו טונות של אהבה, ותביאו עוד רמטכ"ל תורן להנהיג אתכם.

אתם, האחיות והאחים הטובים והערכיים מהשמאל-מרכז, יכולים להוביל את השינוי, ואולי גם לחזור להיות אלטרנטיבה לשלטון. אם במקום להתעסק כל היום באובססיית תיעוב ביבי, ולהציע כל יומיים מנהיג מאכזב חדש תורן, תתחילו מעצמכם: תתחברו מחדש לציונות וליהדות שהופקרו לאחרים, הוזנחו ועוותו, ותציעו מתווה לדרך אלטרנטיבית יהודית ציונית ישראלית טובה יותר.

ראו -: דרוש מפץ אידאולוגי – https://www.zman.co.il/163582/ –

היו ברוכים!

פתיח המאמר- מתוך "מקור ראשון" 20.11.20