נקמה ואומה, "איש התהליכים" ויום השואה

יאיר גולן יו"ר הדמוקרטים- צילום -RnDmS\ shutterstock

דברי יאיר גולן ביום הזיכרון לשואה ולגבורה הם השתקפות הניתוק מבסיס אתוס הלאום היהודי-ציוני של מחנה שלם שאיבד את הדרך.

גם ביום השואה והגבורה, לא היה יכול איש ״נאום התהליכים״, לקחת פסק זמן מההתגוששות פנימה. לכבד לרגע את זכר ששת המיליונים. החיה הנאצית לא הבחינה בין חסיד למשכיל, בין חילוני לדתי, בין ימני לשמאלי, בין מתבולל לאדוק. את כולם שלחה למשרפות, והמיתה במיתות שונות ומשונות.

יאיר גולן יו״ר ״הדמוקרטים״- מטמורפוזה עצובה של מה שהייתה פעם ״העבודה״ לאחר שעברה המרה אידיאולוגית, ציין את היום הקדוש, בכתב פלסתר המתכתב עם נאום ״התהליכים״ ההוא, שנועד להכפיש מחנה אחר, תוך הפגנת בורות, כשהוא קובע כי בעלות הברית ״ניצחו את הנאציזם, והפשיזם״…ו "עשו זאת גם בזכות ״המחויבויות שלהן לערכי הדמוקרטיה והחירות״. דומה שסטאלין ואחרים מתגלגלים מצחוק בקברם.

״את מדינת ישראל הקמנו מתוך תודעה זו ממש״

קובע גולן. נעזוב לרגע את היוהרה המנכסת למילייה הקפלניסטי שאיבד את הדרך, את הקמת המדינה. את העובדה שבמגילת העצמאות היהודית, ערכי הדמוקרטיה לא ממש מוזכרים. עשורי הכוחניות המזרח אירופית של שלטון מפא״י, ימי ״הפנקס האדום" בהם השב״כ וזרועות הביטחון תפקדו כאורגן של המפלגה ששלטה ללא עוררין במדינה הצעירה, היו רחוקים כרחוק מזרח ממערב מערכי ״החירות והדמוקרטיה״.

את שאריות הכוחנות האלימה והאנטי דמוקרטית הזו, אנו חווים בימים אלה. ימי שירת הברבור המתסכלת של מילייה ה"אנחנו הקמנו", שאילצו אותו להוריד את המסכה "הדמוקרטית" ולהבעיר את אסמי המדינה לאחר שקלפיות הדמוקרטיה שלחו אותו פעם אחר פעם לאופוזיציה.

נעזוב גם את זה. הבורות המופגנת, לא נחתמת כאן. גולן שהפך למנהיג ״נטורי קרתא החילונית״ הפוסט לאומית, מספר לנו סיפור לאום חדש ומוחק אלפי שנות היסטוריה יהודית:

 ״ידענו שכדי להבטיח את עתיד העם היהודי, אל לנו להיכנע לדחף הנקמה,…להיאחז בשנאה,…להשתעבד לפחד״. הוא כותב. אלא שהעובדות ההיסטוריות מספרות סיפור אחר. את מדינת ישראל הקמנו, כשלקחנו את גורלנו בידינו. נשבענו ״לא עוד״! הנקם והשילם היו מרכיב מרכזי באתוס הציוני החדש.

נקמנו. ועוד איך נקמנו! יהודים עזי נפש ביקשו לקיים את צוואת הנקם של  ששת המיליונים. הם רדפו אחר שרידי הנאצים הארורים בכל מקום. המפעל של חתן פרס נובל ניצול השואה אלי ויזל ז״ל היה כולו מפעל נקמה שביקשה גם לזכור ולהילחם באדישות וברוע. המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק שכתב את ״על השחיטה״, לא חסך ממנה את שורת הנקמה: ״נקמה כזאת, נקמת דם ילד קטן-עוד לא ברא השטן״

ובכלל, המפעל הציוני והקמת מדינת ישראל, היא הנקמה העזה והגדולה ביותר במי שבקשו להרוג, לאבד ולהשמיד את הקיום היהודי. אבל לגולן זה לא ממש מפריע לספר לכולנו סיפור פרוגרסיבי פוסט יהודי חדש:

״הוטלה עלינו משימה אדירה – לבנות – לבנות עם ואומה״. ממציא גולן. ספרו ליו"ר "הדמוקרטים" שלא שבנו לכאן לאחר אלפיים שנות "לבנות עם ואומה". עם ישראל לא קם ב – ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ממש לא! זהו עם הנושא עמו סיפור לאום בן אלפי שנות היסטוריה אותם שרד בשנות גלות ארוכה. רק לפני שבועיים ציינו בליל הסדר את יציאת מצרים. את הסיפור היהודי לאומי המשותף לכולנו. סיפור ה-״עבדים היינו״.

יצאנו ממצרים מעבדות לחירות ״ביד חזקה ובזרוע נטויה״. זה סיפור הלאום שלנו. ארבעים שנות  הליכה במדבר נדרשו כדי להחליף את הדיסקט הגלותי של דור יוצאי מצרים שמת במדבר ולפנות את הדרך לדור בנים חדש שנולד במדבר. הדור שאותגר מלמעלה, להיות " ציוני". לקחת גורלו בידו. להילחם על ירושת הארץ. ולא תאמינו, גם  "להתנחל בה"! ולממש בארץ המובטחת את ייעודו – לקיים חברת מופת שיודעת תמיד מאיפה היא באה. זוכרת כי- ״עבדים היינו״. חברה הדואגת לגר, ליתום ולאלמנה ויודעת בד בבד להילחם ולהגן על עצמה. נכון, – ״יום השואה אינו רק זיכרון העבר״. אבל הוא לא אמור להיות יום בו נוצרת למר גולן כפי שכתב ״הזדמנות לבחון את ההווה והעתיד״. הזדמנות לצאת בתרעלת שטנה – פנימה. להשתמש ביום השואה הקדוש, לירות חיצים ביריבים פוליטיים.

זהו יום בו יש להפנים את לקח השואה בה למדנו שקדושת החיים דורשת מאתנו להכרית את מבקשי נפשנו. ולבטח לא לעשות עסקאות עם אסלאמו-נאצים, שמהות קיומם- השמדת יהודים.

חילוץ חטופים ממנהרות המוות היא משימה עליונה. אבל לא בהכנעת ראש ובכניעה לחיה הנאצית נציל חיים. רק בלחימה עיקשת במקדשי המוות, נקדש חיים. ״החלום הציוני, שחושל בשואה״, הוא לא רק ״חלום של אופטימיות ותקווה״ .האופטימיות והתקווה משמשים כלי הזנה לעוז ותעוזה. העוז להילחם על זכותנו לחיות בארצנו ללא פחד. ולפחד. כן, לפחד מהאדישות. מלשכוח – ״שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב״ה מצילנו מידם״. וכדי שזה יקרה, יש לפקוח עיניים. להיות ערוכים לעמוד על נפשנו.  נשבענו הרי אז, בשנות השלושים של המאה הקודמת: לא עוד!

 הכותב- עו"ד חבר תנועת "נקראים לדגל", ומתחברים לסיפור היהודי

שתפו:

אתר "מתחברים", רשאי לבטל תכנים באתר יהיו אלה פורומים, ו\או תגובות ו/או כל תוכן אחר, לשנות, בכל זמן את מבנה האתר מראהו לרבות זמינותו  וזמינות תכניו, יובהר כי אתר "מתחברים" רשאי לא לפרסם דעה ו/או תגובה וכן להסירן בכל עת על-פי שיקול דעת בלעדי ומוחלט של אתר מתחברים וללא הודעת מוקדמת מכל מין וסוג שהוא.