תסמונת בר-שירה

צילום מסך כאן 11
צילום מסך כאן 11

כולנו מוקפים "בר-שירות" בחיי היום יום . . לא נוכלים של ממש חלילה, אבל כאלה  שעוטים על פניהם מסכת הצלחה , משדרים בטחון,  והופכים את רובנו למעריצים עיוורים ופתאים סדרתיים שנופלים בפח פעם אחר פעם  ….ע"ע ביבי נתניהו ואהוד ברק.

זה היה לפני שנה,  בישוב שלי מתגוררת אישה מכובדת מרשימה ומקושרת . בעבר עבדה בשרות מוסד אקדמי מפורסם ובן היתר התמחתה  בגיוס תרומות מנדבנים ברחבי הגלובוס.  לא הרחק מביתה, בשכונה שלי מתנוסס לו זה מספר שנים פיל פילון קטן ולבן . בעצם, אפור.  שלד  בניין ענק ושומם ,עדות לניסיון כושל של חברי הקהילה הדתית להקים בית כנסת מפלצתי ומהודר. זה היה רק עניין של זמן עד   שא' אחד החברים ייזכר באישה המקושרת יאוץ רוץ אליה, מי יודע אולי  ניסיונה וקשריה  יועילו, ונמצא  סוף סוף את הנדבן המושיע שיעזור לנו להפוך את הפיל הלבן לבית כנסת של ממש.   ואכן לעיתים נדמה, אולי משום שעסקינן בענייני שמיים, שהתשועה מגיעה כהרף עין .  יום בהיר אחד אני מקבל טלפון בהול מא' החבר: " לא תאמין , הוא נזעק,  יש תורם! חצי מליון דולר במזומן ! ". מתברר שהגברת המכובדת הכירה איש רציני שעוסק בהתרמות ולמחייתו גוזר את שכרו מקופון צנוע מסך התרומה כמקובל. האיש  שכבר הצליח לגבות כמה אלפי שקלים כמקדמה על "מאמציו" לאיתור התורם,  התקשר הבוקר והודיע שהמשימה צלחה בידיו . יש תורם. ולכן, הערב הוא מתכוון לעלות על טיסה לחו"ל, לפגוש את הנדבן החביב, לקבל ממנו את כספי התרומה כדי לשוב ולהעבירם אלינו. רק  בקשה צנועה בפיו , עניין של מה  בכך ביחס לגובה התרומה שבדרך  -להעביר אליו מייד וללא דיחוי,  תוך שעתיים ליתר דיוק,  עוד כמה אלפי שקלים לצורך הוצאות הנסיעה וההוצאות הנלוות. עיכוב בהעברת הכסף  הזהיר האיש, יביא לביטול הטיסה הגואלת , שמשמעותה ויתור טיפשי מצידנו על חצי מליון הדולר הממתינים לנו אי שם מעבר לים. וכך נמשיך חלילה לצפות בייאוש בפיל פילון שלנו עומד בשיממונו .

 הסיפור נשמע  לי על פניו " too good to be true" , הזוי , ומכיל את כל סממני העוקץ שאנו מכירים:- תורם  שצץ לפתע ומוכן לתרום סתם כך לבית כנסת אנונימי בישראל  ללא שאלות מיותרות.  הוסף לכך את הדחיפות והלחץ שמפעיל האיש להעברת "כספי ההוצאות" אליו, כמה אלפי שקלים זניחים ביחס לסכום התרומה שממנה הוא הרי גוזר עמלה, ואין לך תמרור אזהרה זועק מזה.  אתם בטוחים ? שאלתי ," כן " ,  נעניתי. "גם לנו זה נשמע מוזר  , אבל צריך להכיר את האיש, מדובר באדם מרשים ורציני. בררנו עליו בעוד מפעל תעשיה מהמפורסמים בישראל והם אמרו שהם מכירים אותו , הוא מתרים גם עבורם".   בכל זאת שאלתי-  איך קוראים לאיש?  רוני שירה . נאמר לי . אוקי סיימתי את השיחה אני מייד חוזר. חיש מהר גוגלתי "שירה רוני" בגוגל.  את רוני שירה לא מצאתי ,אבל רונן בר שירה מצאתי גם מצאתי. לא חלפו שעתיים והבנו כולנו שרוני שירה  אינו אלא רונן בר-שירה הנוכל והאסיר לשעבר , שכל מי שמקיש את שמו בגוגל נחשף למעלליו. זהו אותו רונן בר -שירה, שכיכב בכותרות העיתונות  בשבוע שעבר, בפרשת ההתרמות לגלעד שליט.

כך חסכנו אומנם כמה אלפי שקלים , אך נשארנו לבושתנו עם הפיל פילון השילדי והאפור שלנו.

איך זה קורה לנו? איך אנשים מכובדים חכמים ונבונים נופלים בפח פעם אחר פעם, חלמאים  משהו, מתעקשים שהכול טוב אמת ויציב, גם כשכל האורות האדומים דולקים, ופעמוני האזעקה צופרים בקול מחריש. 

ובכל זאת, עדיין ניקרה במוחי שאלה לא פתורה:   איך זה קורה לנו? איך אנשים מכובדים,חכמים ונבונים נופלים בפח פעם אחר פעם, חלמאים  משהו, מתעקשים שהכול טוב אמת ויציב, גם כשכל האורות האדומים דולקים, ופעמוני האזעקה צופרים בקול מחריש.  לא הבנתי, עד שצפיתי במסך הטלוויזיה בראיון חטוף בן מחצית הדקה  עם מיודענו רונן בר- שירה  .  האיש, מיד כשהוא פוצה פיו, מקוטלג כבר במוחנו בצד הטובים.  אי אפשר שלא להתרשם ממה שנשקף מדמותו:  קצין חינוך בצה"ל, איש ההתיישבות העובדת, יצוק  כל כולו מאותם חומרי גלם מהם נוצקו חבריו אנשי מלח הארץ.  בר-שירה לא צריך להתחפש למי מהם. הוא  בשר מבשרם, דמותו נגזרת מדמותם,  שפתו כשפתם. מקרין בטחון לכל עבר, רהוט דיבור ומחשבה ומשלב עברית תקנית צברית לצד החספוס של בני המושבים שדה גידולו. תושב כפר יהושע, בצפון הארץ, אח לתת אלוף בחיל האוויר.  וכשאתה עוצם עיניים ושומע אותו מדבר , נדמה לרגע קט, שיובל שטייניץ הוא הדובר. שניהם דוברי "שטייניצית". אותו שטייניץ שהיה פקוד של הנוכל בחיל חינוך ורץ להעיד לטובת בן דמותו עדות אופי במשפט המרמה שלו .

ואולי כאן קבור הכלב, כאן מקור העיוורון. נדמה כי מעללי בר שירה ,ופרשת ההתרמות לגלעד שליט , חושפים בפנינו תסמונת חברתית  עמוקה ורחבה שהשלכותיה  חורגות הרבה מעבר  לבר- שירה הפרטי.  זו אם תרצו: "תסמונת בר -שירה" .  אותה תסמונת  שמנטרלת כל חוש של ביקורת , משבשת את שיקול הדעת  וסוחפת אותנו  להערצה  וקיטלוג דמיות טיפשי ושטחי על פי סממנים חיצוניים . כגון: מראה,

 שפה , רהיטות דיבור, שרות ביחידות מובחרות,  דרגות קצונה בכירות..[רשימה חלקית בלבד]   ועוד.. . מול כל אלה אנו הופכים לנעבכים משהו. כמעט כמו אותו סופר- נעבך מפרשת ההתרמות למשט למען גלעד שליט- יואל מרשק , קצין המבצעים התזזיתי של התנועה הקיבוצית, קבלן ההפגנות למען כל דבר שזז, שהתעקש להתמיד בשיתוף הפעולה עם בר-שירה גם לאחר שנחשף לעברו.

כולנו מוקפים "בר-שירות" בחיי היום יום . לא נוכלים של ממש חלילה, אבל דמויות המקרינות הצלחה , משדרות בטחון והופכות את רובנו למעריצים עיוורים … …  הם מסתובבים בכל מקום: בעולם העסקים, באקדמיה,  באזרחות בצבא, אבל את עיקר הנזק, זה שעליו אנו משלמים את המחיר הגבוה ביותר, הם מחוללים בפוליטיקה.

 בעצם, כולנו "יואל מרשקים" לוקים בתסמונת בר שירה , תסמונת צברית ישראלית טיפוסית.  כולנו מוקפים "בר-שירות" בחיי היום יום . לא נוכלים של ממש חלילה, אבל דמויות המקרינות הצלחה , משדרות בטחון,  והופכות את רובנו למעריצים עיוורים ופתאים סדרתיים שנופלים בפח פעם אחר פעם.  הם מסתובבים בכל מקום: בעולם העסקים, באקדמיה,  באזרחות בצבא  . אבל את עיקר הנזק, זה שעליו אנו משלמים את המחיר הגבוה ביותר,  הם מחוללים בפוליטיקה. הרבה "בר שירות" רועים בשדה הפוליטי. בהם לעיתים בוגרי סיירות,  רהוטים מידי, אינטליגנטים. אבל מסכות התדמית שהם עוטים, מוסטות מפניהם לעיתים וחושפות לפנינו פוליטיקאים אגוצנטריים מונחים על פי שקולי הישרדות פוליטית. שלומיאלים סדרתיים שכושלים ומסתבכים כמעט בכל סוג של החלטה , מפחיד לחשוב שהם אמורים לקבל החלטות גורליות  ולהוביל מדינה אל מול הסכנות הרבות האורבות לקיומה, מול עשרות אלפי טילים ורקטות מצפון ומדרום ,  מול איום הגרעין האירני , ומול העיצוב מחדש של המשטרים במדינות השכנות המאיים לערער את יציבות האזור.

 ואנו טיפשים שכמותנו בוחרים בהם פעם אחר פעם . גם אם הם מתרסקים ומרסקים את ביתם הפוליטי, הם קמים מן ההריסות מנערים  מעליהם את האבק, נחים קמעה , מתאוששים, חובשים את המסכה הישנה ויוצאים לקראתנו לסבב שני ואולי אף שלישי. ושוב  יציגו לנו את השרמנטי, ו\או החייל המהולל והמעוטר, וה"מרשק" שבנו שוב יקפוץ, וחוזר חלילה.

ואני מוצא עצמי חולם , הוזה ומתגעגע, לראש  הממשלה ההוא, האנטי-תזה לבר- שירה שלנו, לאיש ההוא הנמוך, הקירח, הגוץ, זה עם המבטא הזר הלא צברי, והקול הצווחני , ראש הממשלה דויד בן גוריון. ואולי גם ליורשיו אשכול, גולדה ובגין.  טרם עידן הבר- שירות , לפני שכולנו הפכנו ליואל

מרשקים                            

פורסם ב News1 מחלקה ראשונה

שתפו:

אתר "מתחברים", רשאי לבטל תכנים באתר יהיו אלה פורומים, ו\או תגובות ו/או כל תוכן אחר, לשנות, בכל זמן את מבנה האתר מראהו לרבות זמינותו  וזמינות תכניו, יובהר כי אתר "מתחברים" רשאי לא לפרסם דעה ו/או תגובה וכן להסירן בכל עת על-פי שיקול דעת בלעדי ומוחלט של אתר מתחברים וללא הודעת מוקדמת מכל מין וסוג שהוא.